כלי יקר על שמות א׳:ט׳

9 הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הוֹסִיף מִלַּת ״עַם״, כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״הִנֵּה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. גַּם מַה שֶּׁכָּתוּב ״וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ״ שמות א:ט, וְכִי עִם כָּל הָעָם דִּבֵּר? הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרָיו וַחֲכָמָיו״. אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם פַּרְעֹה, שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי עַמִּים מִתְנַגְּדִים דָּרִים בִּמְדִינָה אַחַת. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ״ – בִּשְׁבִיל עַמּוֹ, לוֹמַר: כִּי אַתֶּם עַם מְיֻחָד בָּאָרֶץ, וְהִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – כִּי גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִנֵּה הִנָּם נַעֲשׂוּ לְעַם גַּם הֵמָּה, בִּזְמַן מוּעָט נַעֲשׂוּ עַם רַב. אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵינָן רַבִּים מִמֶּנּוּ, מִכָּל מָקוֹם הוּא עָצוּם מִמֶּנּוּ, גִּבּוֹרִים בַּטֶּבַע. כִּי כָל תְּאוֹמִים דַּרְכָּם לִהְיוֹת חַלָּשִׁים בַּטֶּבַע, וְכָאן נוֹלְדוּ שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָד וְאַף עַל פִּי כֵן הֵם עֲצוּמִים בַּטֶּבַע יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. לְפִיכָךְ ״הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה״ שמות א:י – שֶׁנּוֹסָף עַל גְּבוּרָתָם בַּטֶּבַע, יִהְיוּ גַּם כֵּן רַבִּים מִמֶּנּוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּמִלַּת ״יִרְבֶּה״ עֲדַיִן אֵינוֹ מְבֹאָר שֶׁהָיוּ רַבִּים יוֹתֵר מֵהֶם, מִכָּל מָקוֹם חָזַר וּבֵאֵר דְּבָרָיו אַחַר כָּךְ וְאָמַר ״וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ״ שמות א:י – וּכְאִלּוּ אָמַר ״וְנוֹסַף גַּם הוּא עָלֵינוּ״. רְצוֹנוֹ לוֹמַר, כְּבָר הֵמָּה עֲצוּמִים מִמֶּנּוּ, וְאִם יִרְבּוּ עוֹד, אָז יִהְיוּ גַּם נוֹסָפִים עָלֵינוּ. וּמִלַּת ״גַּם״ קָאֵי עַל הַגְּבוּרָה. וּמַה שֶּׁאָמַר ״עַל שֹׂנְאֵינוּ״ – כְּמִי שֶׁתּוֹלֶה קִלְלָתוֹ בְּשׂוֹנְאָיו, וְאָמַר שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים עַל שׂוֹנְאֵינוּ. וְעִקַּר כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים עָלֵינוּ, וְלֹא רָצָה לוֹמַר ״עָלֵינוּ״ לִתְלוֹת הַקְּלָלָה בְּעַצְמוֹ, וְתָלָה בְּשׂוֹנְאָיו לוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים וְנוֹסָפִים עַל שֹׂנְאֵינוּ. אַף עַל פִּי שֶׁלְּעִנְיַן הַגְּבוּרָה תָּלָה בְּעַצְמוֹ וְאָמַר ״וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״, לְפִי שֶׁזֶּה כְּבָר הָיָה. אֲבָל הָרִבּוּי שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת לֹא רָצָה לִתְלוֹת בְּעַצְמוֹ.

10 וּלְפִי שֶׁרז״ל דָּרְשׁוּ שמות רבה א ט ״הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ״ – לְמוֹשִׁיעָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נִרְאֶה לְפָרֵשׁ שֶׁגַּם תֵּבַת ״מִמֶּנּוּ״ קָאֵי עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּרְשׁוּ סוטה לה. בַּפָּסוּק ״כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ״ במדבר יג לא – כִּבְיָכוֹל אֲפִילוּ בַּעַל הַבַּיִת אֵין יָכוֹל לְהוֹצִיא כֵּלָיו מִשָּׁם. כֵּן ״וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״ מוּסָב עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנוּ״ן שֶׁל ״מִמֶּנּוּ״ בְּחוֹלָם, וְרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁכָּל חָזְקוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ לוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ ״הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ״ – לִמְקוֹרָם, דְּהַיְנוּ לְמוֹשִׁיעָן.

11 אוֹ יֹאמַר ״וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״ מַמָּשׁ. כִּי הֵם עֲצוּמִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּדְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מוֹעֵד קָטָן טז: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּמִי מוֹשֵׁל בִּי? הַצַּדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל ב כג, ג ״צַדִּיק מֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים״, שֶׁאֲנִי גוֹזֵר גְּזֵרָה וְהַצַּדִּיק מְבַטְּלָהּ. וּבְוַדַּאי עִקַּר כֹּחָם וְעֹצֶם יָדָם בַּעֲבוּר שֶׁהֵם דְּבֵקִים בְּמִצְוֹתָיו וְתוֹרוֹתָיו יִנְצֹרוּ. עַל כֵּן ״הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ״ לָתֵת רֶוַח בֵּין הַדְּבֵקִים, כִּי עַל יְדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה אוֹתָם רָעִים וְחַטָּאִים לַה׳ סָר כֹּחָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים בַּפָּסוּק ״וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ״ דברים כו, ו, כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״וַיָּרֵעוּ לָנוּ הַמִּצְרִים״, אֶלָּא נָקַט ״אֹתָנוּ״ לוֹמַר שֶׁהַמִּצְרִים עָשׂוּ אוֹתָנוּ רָעִים וְחַטָּאִים לַה׳, וְעַל יְדֵי זֶה ״וַיְעַנּוּנוּ״.

12 וְהִנֵּה דִּבְרֵי הַמְפָרְשִׁים אֱמֶת, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם רָעִים וְחַטָּאִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל יחזקאל כ ה-ז ״וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳, אִיש שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ״ וְגוֹ׳. אַךְ בַּתּוֹרָה לֹא מָצִינוּ רֶמֶז בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה לָזֶה. עַל כֵּן נִרְאֶה לִי פָּסוּק זֶה הָאוֹמֵר ״הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ״, הַיְינוּ בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָהֶם לְהַחֲטִיאָם. ״וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים״ – לְהַעֲלוֹת מַס לְכָמְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי זֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא בַּפָּסוּק ״וַעֲבַדְתָּם שָׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים״ כח סד. לְכָךְ נֶאֱמַר ״לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם״, דּוֹמֶה מַמָּשׁ לְמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ״ דברים כו ו, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁעָשׂוּ אוֹתָנוּ רָעִים וְחַטָּאִים מָצְאוּ מָקוֹם לְ״וַיְעַנּוּנוּ״, כִּי אָז יָכְלוּ לָנוּ. כָּךְ אָמַר כָּאן ״וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים״ לִתֵּן מַס לַעֲבוֹדָה זָרָה ״לְמַעַן עַנֹּתוֹ״, כִּי נִמְשָׁךְ מִזֶּה שֶׁיּוּכְלוּ לְעַנּוֹתָם בְּסִבְלֹתָם עַל יְדֵי שֶׁסָּר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם כְּשֶׁיָּסוּרוּ מֵאַחֲרֵי ה׳. וְאוּלַי שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר ״וַיַּעֲבִידוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ״, כִּי כָל פָּסוּק זֶה נִרְאֶה מְיֻתָּר, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁרָמַז בָּזֶה שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהִטִּילוּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי מִסִּים דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הֶעֱבִידוּם לַעֲבוֹדָה זָרָה. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיַּעֲבִידוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ״, שֶׁהֶעֱבִידוּם לַעֲבוֹדָה זָרָה מִתְּחִלָּה בְּפֶה רַךְ עַל יְדֵי הַסָּתָה וּפִתּוּי, וְאַחַר כָּךְ בְּפָרֶךְ לַעֲבוֹדָה מַמָּשׁ עַל יְדֵי הֶכְרֵחַ. לְפִיכָךְ ״וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם״, כִּי אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר דברים ל כ ״כִּי הוּא חַיֶּיךָ״ וְגוֹ׳, וְעַל יְדֵי שֶׁסָּרוּ מֵאַחֲרֵי ה׳ מֵרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם ״בַּעֲבֹדָה קָשָׁה״, הַיְינוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא קָשָׁה וְרָעָה. וְאַחַר כָּךְ ״בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה״ – הֲרֵי סְתָם עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה אֲמוּרָה, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״אֵת כָּל עֲבֹדָתָם״, הַיְינוּ גַּם עֲבוֹדָה שֶׁבָּעִיר. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ״וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה״? אֶלָּא שֶׁרָמַז עַל שֶׁטִּמְּאוּם בְּגִלּוּלֵיהֶם בַּעֲבוֹדוֹת זָרוֹת וְקָשׁוֹת כָּאָמוּר. וּלְפִי שֶׁהָיוּ בִּכְלַל מַחֲטִיאֵי הָרַבִּים שֶׁאֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, עַל כֵּן הִקְשָׁה ה׳ אֶת לֵב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו. וּבָזֶה הוּתַּר הַסָּפֵק אֲשֶׁר נִתְחַבְּטוּ בוֹ הָרִאשׁוֹנִים בְּעִנְיַן קִשּׁוּי לֵב פַּרְעֹה.